שמי אפרת, בת 29 מקריית אתא.

נולדתי וגדלתי בעיר שדרות. אובחנתי עם הפרעת אכילה בגיל 10 ומחלת הנפש התפרצה בגיל 12 וחצי ושם היה האשפוז הראשון. תקופת ההתבגרות הקשה, שכללה אשפוזים רבים, משפיעה עליי עד היום, אך אני מנסה להשלים עם המצב שלי, ולהיעזר באנשים שקרובים אליי.

היום אני מתמודדת עם פוסט טראומה,דיכאון והפרעת אכילה. לצערי משפחתי לא מגלה הבנה למצבי, ומאוד קשה לי להסביר להם.

מחלת נפש זה לא שפעת - זה לא חולף זה מה שאני מנסה לדבר ולהעביר לכולם. יחד עם זאת, חשוב לי להעביר את המסר שאנשים שמתמודדים עם מחלה נפשית ברוב המוחלט של המקרים אינם מהווים סכנה לאחרים.

המחלה היא שקופה ולא תמיד יודעים איך לטפל בה, לכן אנשים מסביבי מופתעים כאשר הם שומעים על ההתמודדות שלי, וחשוב לי שתהיה מודעות לכך. בתחושתי, עבורי המחלה היא כמו "ילד" - היא צורכת טיפול ויחס מתמיד וממוקד על מנת שאוכל להתמודד איתה כמו שצריך.

איך אני מתמודדת עם הסטיגמה? ברגע שקיבלתי את עצמי ואת המחלה שלי למדתי לשדר את זה לסביבה ולנתק קשרים רעילים שלא מועילים.